\1cw  Verze 3.00
\pTM 4
\pBM 0
\pPL 128
\pLM 1
\pRM 65
\pTA 5 9 13 17 21 25 29 33 37 41 45 49 53 57 61 65 69 73 77 81
\HD
\+
\2Intellectronics              \1- \@ -\,
\=
\HE
\+
\,
\=
\FD
\+
\,
\=
\FE
\+
\,
\=
\+
\8u-------------------------------------------------------------y\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p\ \6C \21998 Intellectronics\ \ \ \ \ \ \ \ \ Posledn¡ £prava: 23.6.1998   \8~\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   u-----y\ u---y\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\,
\+p\ \ \ p\ \ \ \ \ ~\ p\ \ \ ~\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   p\ \1Alt\ \8~\ p \1X\ \8~              \1ukon‡en¡ programu\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8~\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   V+++++C\ V+++C\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   u---------y\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\,
\+p\ \ \ p\ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   p\1PageDown\ \8~                \1dal¨¡ str nka textu\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8~\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   V+++++++++C\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   u---------y\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\,
\+p\ \ \ p\ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   p \1PageUp  \8~                \1p©edchoz¡ str nka\ textu\ \ \ \ \ \ \ \ \8~\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   V+++++++++C\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   u------y\ u---y\ \ \ u---y\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\,
\+p\ \ \ p\ \ \ \ \ \ ~\ p\ \ \ ~\ \ \ p\ \ \ ~\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   p\ \1Ctrl\ \8~\ p\ \1Q\ \8~\ \1+ \8p\ \1F\ \8~\ \ \ \ \ \1vyhled n¡ ©etˆzce v textu\ \ \ \ \ \ \8~\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p   V++++++C\ V+++C\ \ \ V+++C\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\,
\+\1
\8V+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++C\,
\+\1
\,
\+
\4\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ P©¡loha: Molekul rn¡ biologie,  1\,
\+\1
\,
\+
\4\^\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ P©¡loha 1.: N zvoslov¡ organick˜ch slou‡enin\^\,
\+\1
\,
\+
\ \ \ \ N zvoslov¡ organick˜ch \ slou‡enin lze zhruba \ rozdˆlit do t©¡ \,
\+
skupin. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Prvn¡ \ \ skupinu \ \ tvo©¡ \ \ trivi ln¡ \ \ n zvy, \ \ kter‚ \ vznikly \,
\+
pojmenov n¡m \ \ slou‡eniny \ bez \ \ jak‚hokoliv \ syst‚mu \ \ a obvykle \,
\+
souvisely \ s p–vodem \ \ nebo \ typickou \ vlastnost¡ \ \ l tky, \ nap©. \,
\+
mo‡ovina, formaldehyd, kyselina mraven‡¡, benzen apod. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Druhou \ \ skupinu \ \ tvo©¡ \ \ systematick‚ \ \ n zvy, \ kter‚ \ jsou \,
\+
sestavov ny \ podle \ dan˜ch \ pravidel \ s pou‘it¡m vybran˜ch slabik \,
\+
a ‡¡seln˜ch \ \ p©edpon. \ Z kladem \ \ n zvu \ je \ \ uhlovod¡kov˜ \ nebo \,
\+
heterocyklick˜ \ ©etˆzec. \ N hrada \ atomu \ vod¡ku ur‡itou skupinou \,
\+
atom– se naz˜v  substituce a je z kladn¡m principem tvo©en¡ n zv– \,
\+
organick˜ch \ slou‡enin. \ N zev \ se \ pak \ vytv ©¡ \ pomoc¡ \ p©edpon \,
\+
a p©¡pon k n zvu uhlovod¡kov‚ho nebo heterocyklick‚ho ©etˆzce. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ T©et¡ \ skupinu \ tvo©¡ \ radik lov‚ \ n zvy. \ P©¡tomnost \ hlavn¡ \,
\+
skupiny \ se v¨ak \ v n zvu \ neprojev¡ jako \ p©¡pona, ale jako cel‚ \,
\+
slovo, \ za©azuj¡c¡ \ pojmenovanou \ slou‡eninu \ do \ ur‡it‚ \ funk‡n¡ \,
\+
t©¡dy, nap©. alkohol, ether, sulfid, keton. \,
\+
\,
\+
\,
\+
A.1. N zvoslov¡ a chemick  stavba acyklick˜ch uhlovod¡k– \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N zvoslov¡ acyklick˜ch (alifatick˜ch) uhlovod¡k– je pro prvn¡ \,
\+
‡ty©i uhlovod¡ky trivi ln¡, pro \ uhlovod¡ky s vy¨¨¡m po‡tem atom– \,
\+
uhl¡ku se n zev tvo©¡ systematicky. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ H \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ H \ \ H \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ H \ \ H \ \ H \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ H \8- \1C \8- \1H \ \ H \8- \1C \8- \1C \8- \1H \ \ H \8- \1C \8- \1C \8- \1C \8- \1H \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ \ \ \ \ H \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ H \ \ H \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ H \ \ H \ \ H \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH - CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH - CH - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ 4\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2\ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ \ metan \ \ \ \ \ \ \ \ ethan \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ propan \,
\+
\,
\+
Podle \ po‡tu \ atom– \ uhl¡ku \ \ v \ ©etˆzci \ jsou \ n zvy \ uhlovod¡k– \,
\+
n sleduj¡c¡: \,
\+
\,
\+
1 \ \ metan \ \ \ \ \ \ \ \ 6 \ \ hexan \,
\+
2 \ \ ethan \ \ \ \ \ \ \ \ 7 \ \ heptan \,
\+
3 \ \ propan \ \ \ \ \ \ \ 8 \ \ oktan \,
\+
4 \ \ butan \ \ \ \ \ \ \ \ 9 \ \ nonan \,
\+
5 \ \ pentan \ \ \ \ \ \ \ 10 \ dekan \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Pokud \ je \ mezi \ atomy \ uhl¡ku \ jednoduch  \ vazba, \ m  \ n zev \,
\+
uhlovod¡ku \ p©¡ponu -an. \ Z klad n zvu \ vznikne po \ odtr‘en¡ t‚to \,
\+
p©¡pony. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Pokud je \ mezi atomy uhl¡ku dvojn  \ vazba, m  n zev uhlovod¡k \,
\+
p©¡ponu -en. \ €¡slo p©ed n zvem ud v  \ polohu dvojn‚ vazby. Atomy \,
\+
uhl¡ku \ se v‘dy \ ‡¡sluj¡ tak, \ \ aby poloha \ dvojn‚ vazby \ mˆla co \,
\+
nejni‘¨¡ ‡¡slo. \,
\+
\,
\+
\ \ \ 1 \ \ \ \ 2 \ \ \ 3 \ \ \ 4 \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ 2 \ \ \ 3 \ \ \ \ 4 \,
\+
\,
\+
\ \ \ CH \ - CH = CH - CH \ \ \ \ \ CH \ = CH - CH \ - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ \ \ 2-buten \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1-buten \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Pokud je mezi atomy uhl¡ku \ trojn  vazba, m  n zev uhlovod¡ku \,
\+
p©¡ponu -in. €¡slo p©ed n zvem ud v  polohu trojn‚ vazby. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Pokud \ jsou \ mezi \ atomy \ uhl¡ku \ dvˆ \ dvojn‚ vazby, m  n zev \,
\+
uhlovod¡ku p©¡ponu -adien. €¡sla ud vaj¡ polohu dvojn˜ch vazeb. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH \ - CH = C = CH \ \ \ \ \ CH \ = CH - CH = CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ 1,2-butadien \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1,3-butadien \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N zev \ \ uhlovod¡kov‚ho \ zbytku \ \ (radik lu), \ kter˜ \ \ vznikne \,
\+
my¨len˜m \ odtr‘en¡m \ atomu \ vod¡ku, \ se \ tvo©¡ \ ze \ z kladu n zvu \,
\+
p–vodn¡ho uhlovod¡ku a p©id n¡m p©¡pony -yl. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH \ - \ \ \ CH \ - CH \ - \ \ \ \ CH \ = CH - \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ metyl \ \ \ \ \ \ ethyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ethenyl \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Pro nˆkter‚ uhlovod¡kov‚ \ radik ly z–staly zachov ny p–vodn¡, \,
\+
trivi ln¡ n zvy: \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ H \ \ H \ \ H \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \  \  \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \  \  1   \,
\+\1
\ H \8- \1C \8- \1C - C \8- \1H \ \ \ \ (CH ) CH - CH - \ \ \ CH - CH - CH \8- \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ 2\ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2 
\8 \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \     \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \   \  \   \,
\+\1
\ \ \ \ \ H \ \ \ \ \ \ H \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ isobutyl \ \ \ \ \ \ \ \ sekund rn¡ butyl \,
\+
\,
\+
\ \ (CH ) CH - \,
\+\2\ \ \ \ \ 3\ 2
\1\ \ \ \ \     \ \ \ \ \ izopropyl \,
\+
\,
\+
\ \ CH = CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ (CH ) C - CH - \ \ \ \ \ CH = CH - CH - \,
\+\2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ 3\ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \     \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ vinyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ neopentyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ allyl \,
\+
\,
\+
\8\ \ \ \ / \\ \1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8/ \\ \1CH - CH \ - \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \   \,
\+\1
\8\ \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \,
\+\1
\,
\+
\ \ \ fenyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ benzyl \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Posledn¡ \ \ dva \ \ radik ly \ \ jsou \ \ odvozeny \ od \ aromatick‚ho \,
\+
uhlovod¡ku \ \ benzenu. \ \ Z typografick˜ch \ \ d–vod– \ \ nebylo \ mo‘no \,
\+
zn zornit \ aromatick˜ cyklus \ krou‘kem uprost©ed, \ ale je ozna‡en \,
\+
p¡smenem o. Podle d©¡vˆj¨¡ch n zor– \ se v cyklu mezi atomy uhl¡ku \,
\+
st©¡dala jednoduch  a dvojn  vazba. \ Podle sou‡asn˜ch p©edstav je \,
\+
mezi \ uhl¡kov˜mi \ \ atomy \ cyklu \ hybridn¡ \ \ vazba \ (p©echod \ mezi \,
\+
jednoduchou a dvojnou vazbou). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Z kladem \ n zvu rozvˆtven‚ho \ uhlovod¡ku je \ n zev nejdel¨¡ho \,
\+
p©¡m‚ho uhl¡kov‚ho ©etˆzce. Postrann¡ ©etˆzce \ jsou pova‘ov ny za \,
\+
substituenty, \ tedy \ skupiny \ atom– \ kter‚ \ nahrazuj¡ atom vod¡ku \,
\+
v p©¡m‚m \ \ ©etˆzci. \ \ Pro \ \ jednozna‡n‚ \ \ ur‡en¡ \ \ polohy \ tˆchto \,
\+
substituent– se \ atomy uhl¡ku p©¡m‚ho \ ©etˆzce o‡¡sluj¡ tak, \ aby \,
\+
p©ipojen‚ postrann¡ \ ©etˆzce mˆly co \ nejni‘¨¡ ‡¡sla. Pokud \ jsou \,
\+
v uhlovod¡ku \ n sobn‚ vazby, \ vol¡ \ se \ za z klad \ n zvu ©etˆzec, \,
\+
v nˆm‘ je dvojn˜ch vazeb nejv¡ce. Dvojn  vazba p©itom m  p©ednost \,
\+
p©ed trojnou vazbou. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \,
\+\1
\ \ CH \8- \1CH \8- \1CH \ \8- \1CH \ \8- \ \ \ \ \1CH - CH \ - CH - CH - CH \ - \,
\+\2\ \ \ \ 3\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 3
\1\ \ \ 2-metylbutyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3-ethyl-2-metylpentyl \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N sob¡c¡ \ p©edpona \ di-, \ tri-, \ tetra-, \ penta- \ ud v  po‡et \,
\+
n sobn˜ch vazeb \ stejn‚ho typu. Poloha n sobn‚ \ vazby v uhl¡kov‚m \,
\+
©etˆzci se zna‡¡ ‡¡slem uhl¡ku, z nˆho‘ tato vazba vych z¡. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \,
\+\1
\ \ \ CH \ - C \ - CH \ - CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH - C - CH - CH \ - CH = CH \,
\+\2\ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \   \ \ 1 \ \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ 1 \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ 2,2-dimethylbutan \ \ \ \ \ \   \ \ 5,5-dimethyl-1-hexen \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Monocyklick‚ uhlovod¡ky naz˜v me \ pomoc¡ p©edpony cyklo- p©ed \,
\+
n zvem uhlovod¡ku. \,
\+
\,
\+
\8\ u- \1CH \ - CH \ - CH \ \8-o \ \ u- \1CH \ - CH \ - CH \ - CH \ - CH \ - CH \8-o \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2
\8 1 \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \   \ 1 \ \ 1 \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \   1 \,
\+\1
\8 m-------------------. \ \ m------------------------------------. \,
\+\1
 \ \ \ \ \ cyklopropan \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ cyklohexan \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N zev \ cyklick‚ho \ \ uhlovod¡ku \ s \ postrann¡mi \ \ ©etˆzci \ lze \,
\+
vytvo©it buƒ tak, ‘e za z klad pova‘ujeme cyklick˜ uhlovod¡k nebo \,
\+
za z klad pova‘ujeme nejdel¨¡ postrann¡ ©etˆzec. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ CH \ - CH \ - CH \8- \1CH \ \ \ \ \ CH \ - CH - CH \ - CH \ - CH \ - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ 2 \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ \ 1   \ \ \ \   \ \ 1 \ \ \ \ \   \ \ \ \ 1   \ \ 1 \ \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \   \,
\+\1
\8\ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ \ \ CH \ - CH \ - CH - CH \ \ \ \ \ CH \ - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \   \ \ \ \   \,
\+
\,
\+
\ \ \ 1,2-dimethylcyklohexan \ \ \ \ \ 1-cyklobutylbutan \,
\+
\,
\+
\,
\+
A.2. N zvoslov¡ a chemick  stavba aromatick˜ch uhlovod¡k– \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N zvoslov¡ aromatick˜ch uhlovod¡k– se op¡r  o trivi ln¡ n zvy \,
\+
z kladn¡ch aromatick˜ch uhlovod¡k–. \ Uhlovod¡kov˜ radik l (zbytek \,
\+
vznikl˜ my¨len˜m odtr‘en¡m atomu \ vod¡ku) m  koncovku -yl. Polohu \,
\+
vedlej¨¡ch \ ©etˆzc– \ vyzna‡ujeme \ ‡¡slem \ uhl¡ku \ nebo \ p©edponou \,
\+
ortho- meta- nebo para- (zkratky \ o-, m-, p-), zejm‚na ve spojen¡ \,
\+
s trivi ln¡mi n zvy. \,
\+
\,
\+
\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 8 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ 8 \ \ 9 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ / \\ \ \ \ \ \27 \8/ \\ / \\ \22 \ \ 7 \8/ \\ / \\ / \\ \22 \ \ \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \ \   \,
\+
\8\ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ 1 \1o \81 \1o \81 \ \ \ \ 1 \1o \81 \1o \81 \1o \81 \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \,
\+\1
\8 \ \ \ \\ / \ \ \ \ \26 \8\\ / \\ / \23 \ \ 6 \8\\ / \\ / \\ / \23 \ \ \ \ \ \ \8\\ / \,
\+\1
\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 5 \ \ 4 \ \ \ \ \ \ \ \ 5 \ \ 10 \ 4 \,
\+\1
\ \ \ benzen \ \ \ naftalen \ \ \ \ \ anthracen \ \ \ \ \ 1-methylbenzen, toluen \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH = CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ / \\ \1/ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \ \   \,
\+
\8\ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \,
\+\1
\8 \ \ \ \\ / \\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
1,2-dimethylbenzen, \ \ 1-ethenylbenzen, \ \ \ \ \ \ m-tolyl- \,
\+
\ \ \ o-xylen \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ styren \,
\+
\,
\+
\,
\+
B. N zvoslov¡ heterocyklick˜ch slou‡enin \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Heterocyklick‚ slou‡eniny \ vznikaj¡ z aromatick˜ch uhlovod¡k– \,
\+
n hradou jednoho nebo v¡ce uhl¡kov˜ch atom– jin˜mi atomy, obvykle \,
\+
atomy \ \ dus¡ku, \ \ kysl¡ku \ \ nebo \ \ s¡ry. \,
\+
\ \ \ \ U pˆti‡lenn˜ch a ¨esti‡lenn˜ch \ heterocyklick˜ch slou‡enin se \,
\+
pou‘¡v  \ v˜hradnˆ \ trivi ln¡ch \ n zv–. \ N zvy \ radik l– \ se tvo©¡ \,
\+
p©¡ponou -yl. \,
\+
\,
\+
\2\ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
\ \ \ \ \ S \ \ \ \ \ \ \ S \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ O \ \ \ \ \ \ O \ \ \ \ \ \ \ \ NH \ \ \ \ \ NH \,
\+
\2\ \ 5 \8/ \\ \22 \ \ \ \8/ \\ \1/ \ \ \ \ \ \ \8/ \\ \ \ \ \ / \\ / \ \ \ \ / \\ \ \ \ \ / \\ / \,
\+\1
\8\ \ \ @ \ \ @ \ \ \ @ \ \ @ \ \ \ \ \ \ @ \ \ @ \ \ @ \ \ @ \ \ \ \ @ \ \ @ \ \ @ \ \ @ \,
\+\1
\2 \ 4 \8--- \23 \ \ \ \8--- \ \ \ \ \ \ \ \ --- \ \ \ \ --- \ \ \ \ \ \ --- \ \ \ \ --- \,
\+\1
\,
\+
 \ thiofen \ \ 2-thienyl \ \ furan \ \ 2-furyl \ \ pyrrol \ \ 2-pyrrolyl \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N \ \ \ \ \ \ \ NH \ \ \ \ \ \ \ \ N \ \ \ \ \ \ \ \ N \ \ \ \ \ \ \ \ \ N \,
\+
\8\ \ \ / \\ \ \ \ \ \ / \\ \1N \ \ \ \ \ \8/ \\ \ \ \ \ \ \ / \\ \ \ \ \ \ \ \ / \\ \,
\+\1
\8\ \ @ \ \ @ \ \ \ @ \ \ @ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \,
\+\1
\8 \ \ --- \ \ \ \ \ --- \ \ \ \ \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \\ / \1N \ \ \ \ \ \8\\ / \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ N \,
\+
\ \ imidazol \ pyrazol \ \ pyridin \ \ pyrimidin \ pyrazin \,
\+
\,
\+
\2\ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
\2\ \ \ 7 \ \ \1NH \ \ \ \ \ \ \ \28 \ \ \1N \ \ \ \ \ \ \ \ \ \28 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1O \,
\+
\26 \8/ \\ / \\ \22 \ \ 7 \8/ \\ / \\ \22 \ \ \ 7 \8/ \\ / \\ \1N \22 \ \ 5 \8/ \\ \ \22 \,
\+\1
\8\ 1 \ \ @ \ \ @ \ \ \ \ 1 \1o \81 \1o \81 \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ @ \ \ @ \,
\+\1
\25 \8\\ / --- \23 \ \ 6 \8\\ / \\ / \23 \ \ \ 6 \8\\ / \\ / \23 \ \ \ \ 4 \8--- \1N \23 \,
\+\1
\2\ \ \ 4 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 5 \ \ 4 \ \ \ \ \ \ \ \ \ 5 \ \ 4 \,
\+\1
\ \ indol \ \ \ \ \ \ \ \ chinolin \ \ \ \ \ isochinolin \ \ \ \ oxazol \,
\+
\,
\+
\ \ \ O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \28 \ \ \1NH \ \21 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 8 \ \ 9 \ \ 1 \,
\+\1
\8\ \ / \\ \1N \ \ \ \ \27 \8/ \\ / \\ / \\ \22  \ \ \ 7 \8/ \\ / \\ / \\ \22 \,
\+\1
\8\ @ \ \ @ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \8@ \ \ @ \1o \81 \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \1o \81 \1o \81 \,
\+\1
\8 \ --- \ \ \ \ \ \ \26 \8\\ / --- \\ / \23  \ \ \ 6 \8\\ / \\ / \\ / \23 \,
\+\1
\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 5 \ \ \ \ \ \ 4 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 5 \ \ \1N \ \ \24 \,
\+\1
\ isoxazol \ \ \ \ \ karbazol \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ akridin \,
\+
\,
\+
\,
\+
C. Deriv ty uhlovod¡k– \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Deriv ty \ uhlovod¡k– \ jsou \ slou‡eniny, \ kde \ v uhlovod¡kov‚m \,
\+
©etˆzci je \ jeden nebo v¡ce atom– \ vod¡ku nahrazen jinou skupinou \,
\+
atom–. \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.1. Halogenderiv ty \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Halogenderiv ty \ jsou \ deriv ty \ uhlovod¡k–, \ v nich‘ je atom \,
\+
vod¡ku nahrazen atomem halov‚ho \ prvku (flu¢r, chl¢r, br¢m, j¢d). \,
\+
N zvy se tvo©¡ p©id n¡m p©edpony fluor-, chlor-, brom-, jod-. \,
\+
\,
\+
CH \ - CH - CH \ - CH \ - CH - CH \ \ \ \ \ \ \8/ \\ / \\ \,
\+\2\ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \   \ \ 1 \ \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ 1 \ \ \ \ \   \ \ \ \ 1 \1o \81 \1o \81 \,
\+\1
 \ \ \ \ \ CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ Cl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8\\ / \\ / \\ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ Br \,
\+
\ 2-chlor-5-methylhexan \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3-bromnaftalen \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N zvy jednoduch˜ch halogenderiv t– se tvo©¡ p©¡ponou -flurid, \,
\+
-chlorid, -jodid k uhlovod¡kov‚mu radik lu. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH \ I \ \ \ \ \ CH = CH - Cl \ \ \ \ CH Cl \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ 2
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \   \,
\+
\ \ methyljodid \ \ vinylchlorid \ \ \ methylenchlorid \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.2. Alkoholy a fenoly \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N zvy \ alkohol– \ a \ fenol– \ se \ tvo©¡ \ p©¡ponou \ -ol \ k n zvu \,
\+
uhlovod¡ku nebo p©¡ponou alkohol k n zvu uhlovod¡kov‚ho radik lu. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ \ CH OH \ \ \ \ \ \ \ CH CH OH \ \ \ \ \ \ CH - CH \ - CH - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ metanol \ \ \ \ \ \ \ \ etanol \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2-butanol \,
\+
\ \ methylalkohol \ ethylalkohol \ \ sekund rn¡ butylalkohol \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ U \ \ nˆkter˜ch \ \ v¡cesytn˜ch \ \ alkohol– \ \ se \ pou‘¡vaj¡ \ n zvy \,
\+
trivi ln¡. \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ OH \,
\+
\ \ \ \ CH - OH \ \ \ \ \ \ CH \ - CH - CH \ \ \ \8/ \\ \1/ \ \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \ \ 1 \ \ \ 1   \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \,
\+\1
 \ \ \ CH - OH \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ OH \ \ OH \ \ \ \8\\ / \ \ \ \ \ \ \ \\ / \1\\ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \,
\+
\ \ ethylenglykol \ \ \ \ \ glycerol \ \ \ \ \ fenol \ \ \ \ \ o-kresol \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \81 \ \ \1OH \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \1OH \,
\+
\8\ \ \ / \\ / \\ \1/ \ \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \ \ \ \ \ \ \ \8/ \\ \ \ \ \ \ \ \ / \\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ / \\ \1/ \,
\+
\8\ \ 1 \1o \81 \1o \81 \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \,
\+\1
\8 \ \ \\ / \\ / \ \ \ \ \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \1\\ \ \ \ \ \ \8\\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \1\\ \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1OH \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \,
\+
\ \ \ 2-naftol \ \ \ pyrokatechol \ \ resorcinol \ hydrochinon \ pyrogallol \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.3. Ethery \,
\+
\ \ \ \ N zvoslov¡ \ ether– \ se \ podle \ substitu‡n¡ho \ principu \ tvo©¡ \,
\+
p©edponou ozna‡uj¡c¡ jednodu¨¨¡ zbytek \ R-O- s ‡¡selnou p©edponou \,
\+
k n zvu \ uhlovod¡ku. \ N zev \ skupiny \ \ R-O- \ se \ skl d  \ z \ n zvu \,
\+
uhlovod¡kov‚ho zbytku \ a p©¡pony -oxy, \ -yloxy, p©¡padnˆ zkr cenˆ \,
\+
methoxy-, ethoxy-, fenoxy- atd. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ O CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH - CH - O - CH - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \22\ \ \ \ 3
\8\ \ \ / \\ / \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ / \\ / 1 \ \ \ p \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \,
\+\1
\8\ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \1CH \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 3
\8\ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \ \ \ \   \ \ \   \,
\+\1
\,
\+
\ methoxybenzen \ \ \ \ \ \ \ \ 2-ethoxy-3-fenylbutan \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ U jednodu¨¨¡ch ether– se nej‡astˆji pou‘¡v  n zvu na principu \,
\+
radik l–, \ kter˜ se \ vytvo©¡ z \ n zv– obou \ uhlovod¡kov˜ch zbytk– \,
\+
p©ipojen˜ch ke kysl¡ku a jm‚na ether. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH - CH - O - CH \ - CH \ \ \ \ \ \ \ CH - O - CH = CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ dimethylether, ethoxyethan \ \ \ methylvinylether, methoxyethen \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Jestli‘e je v otev©en‚m ©etˆzci v¡ce etherov˜ch vazeb, pak je \,
\+
nejvhodnˆj¨¡ pou‘¡t z mˆnn‚ho principu. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH - O - CH - O - CH - O - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ 2,4,6-trioxaheptan \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Pokud \ je kysl¡kov˜ \ atom \ v z n \ ke dvˆma \ uhl¡kov˜m atom–m, \,
\+
pou‘¡v  se p©edpona epoxy-. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH \ - CH - CH \ \ \ \ \ CH \ - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \   \ \ 1 \ \ \ 1   \ \ \ \ 1   \ \ 1   \,
\+\1
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ m- \1O \8. \ \ \ \ \ \ m--\ \1O \8. \,
\+\1
 \ \ 1,2-epoxypropan \ \ \ \ epoxyethan, oxiran \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.4. Aldehydy \,
\+
\ \ \ \ N zvoslov¡ \ aldehyd– se \ tvo©¡ p©id n¡m \ p©¡pony -al \ (-dial, \,
\+
-trial) k n zvu \ uhlovod¡ku se stejn˜m po‡tem \ atom– uhl¡ku, jako \,
\+
m  \ aldehyd. U cyklick˜ch \ aldehyd– lze \ n zev tvo©it \ p©¡ponou - \,
\+
karbaldehyd. Lze tak‚ pou‘¡t p©edponu formyl- nebo oxo-. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH = O \ \ \ \ \ CH - CH = O \ \ \ \ \ \ \ \ CH = CH - CH = O \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ metanal, \ \ ethanal, \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ akrylaldehyd \,
\+
\ formaldehyd \ \ acetaldehyd \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ CH = O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH = O \,
\+
\8\ \ \ \ / \\ \1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8/ \\ / \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1CH - CH \,
\+
\8\ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \ \ \ @ \,
\+\1
\8 \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \\ / \\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1O \ \ \ O \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH = O \,
\+
\ \ benzaldehyd \ \ \ \ \ \ 2,3-naftalendikarbaldehyd \ 1,2-etandial, \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ glyoxal \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.5. Ketony \,
\+
\ \ \ \ N zvoslov¡ alifatick˜ch keton– se \ tvo©¡ p©id n¡m p©¡pony -on \,
\+
(-dion, \ -trion) \ k \ n zvu \ uhlovod¡ku \ se \ stejn˜m \ po‡tem atom– \,
\+
uhl¡ku, jako m  keton. Pokud nen¡ karbonylov  skupina -C=O hlavn¡ \,
\+
skupinou, \ lze \ pou‘¡t \ p©edpony \ oxo- \ p©¡padnˆ \ n zvu acylov‚ho \,
\+
zbytku. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH - CO - CH - CH - CH \ \ \ CH - CO - CH - CO - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2\ \ \ \ 3\ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ \ \ 2-pentanon \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2,4-pentandion \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CO CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ \ / \\ \1/ \ \ \ \   \,
\+
\8\ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1CH \ - CO - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ \ \\ / \1\\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\ \ kyselina 2-acetylbenzoov  \ \ \ \ \ 2-propanon, aceton \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N zvy na \ principu radik lov‚m jsou \ vytvo©eny p©¡ponou keton \,
\+
k n zv–m p©¡tomn˜ch uhlovod¡kov˜ch zbytk–. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH \ - CO - CH \ - CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH - CO - CH = CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \  2
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ 2-butanon, ethylmethylketon \ \ \ methylvinylketon \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N zvy chinon– (aromatick˜ch nenasycen˜ch diketon–) se tvo©¡ z \,
\+
kmene \ \ n zvu \ aromatick‚ho \ \ uhlovod¡ku, \ k \ \ nˆmu‘ \ se \ p©ipoj¡ \,
\+
samohl ska -o- nebo -a- a p©¡pona -chinon. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ O \,
\+
\8\ \ \ \ @ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\8 \ \ / \\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ / \\ / \\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ / \\ / \\ / \\ \,
\+\1
\8\ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \1o \81 \1o \81 \,
\+\1
\8 \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \\ / \\ / \,
\+\1
\8\ \ \ \ @ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
 \ \ \ O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ O \,
\+
\ p-benzochinon \ \ 1,4-naftochinon \ \ 9,10-anthrachinon \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.6. Karboxylov‚ kyseliny \,
\+
\ \ \ \ Karboxylov‚ \ \ kyseliny \ \ jsou \ \ charakterizov ny \ p©¡tomnost¡ \,
\+
karboxylov‚ skupiny \,
\+
\,
\+
\ \ \ HO - C = O \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
\,
\+
 \ \ \ Jejich \ n zev \ odvod¡me z n zvu \ uhlovod¡ku \ a zakon‡en¡ -ov  \,
\+
(-diov , \ -triov ) kyselina. \ U nˆkter˜ch slou‡enin \ je vhodnˆj¨¡ \,
\+
pou‘¡t za \ z klad n zev uhlovod¡ku \ chud¨¡ho o jeden atom \ uhl¡ku \,
\+
a zakon‡en¡ \ \ -karboxylov  \ \ kyselina. \ \ Tento \ \ n zev \ je \ nutn˜ \,
\+
u acyklick˜ch kyselin troj- a v¡cesytn˜ch. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH - CH - CH - CH \ - COOH \ \ \ HOOC - (CH ) - COOH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 4
\8\ \ \ \ \ \   \ 1 \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \     \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ hexandiov  kyselina \,
\+
\ \ \ 4-methylpentanov  kyselina \ \ \ \ (kyselina adipov ) \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ / \\ \1/ \,
\+
\ CH - CH = CH - CH \ - COOH \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ 1 \,
\+\2\ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2 
\8 \ \   \ \ \ \ \ \  \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \,
\+\1
\ 3-pentenov  kyselina \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ kyselina cyklohexankarboxylov  \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Nˆkter‚ \ trivi ln¡ n zvy \ kyselin jsou \ uvedeny v n sleduj¡c¡ \,
\+
tabulce. \ N zev acylu \ (kter˜ \ vznikne \ odtr‘en¡m skupiny \ -OH od \,
\+
skupiny \ -COOH) se \ vytvo©¡ \ z mˆnou \ zakon‡en¡ -ov  \ kyselina za \,
\+
p©¡ponu \ -oyl \ nebo \ z mˆnou \ zakon‡en¡ \ -karboxylov  kyselina za \,
\+
p©¡ponu -karbonyl. \,
\+
\,
\+
\8u-----------------i---------------------------------------------y \,
\+\1
\81\1vzorec \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \1n zev kyseliny/n zev acylu \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\8j-----------------k---------------------------------------------h \,
\+\1
\81\1H - COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \1kyselina mraven‡¡, metanov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\81\1H - CO - \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \1formyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1CH - COOH \ \ \ \ \ \ \ \81 \1kyselina octov , ethanov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ 3
\81 \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1CH - CO - \ \ \ \ \ \ \ \81 \1acetyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ 3
\81 \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1CH CH - COOH \ \ \ \ \81 \1kyselina propionov , propanov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ 3\ \ 2
\81 \      \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1CH CH CO - \ \ \ \ \ \ \81 \1propionyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ 3\ \ 2
\81 \   \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1CH - (CH ) \ COOH \81 \1kyselina m seln , butanov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ 3\ \ \ \ \ 2\ 2
\81 \   \ \ \      \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1CH - (CH ) \ CO - \81 \1butyryl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ 3\ \ \ \ \ 2\ 2
\81 \   \ \ \ \     \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1(CH ) = CH COOH \ \81 \1kyselina isom seln , 2-methylpropanov  \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 3\ 2
\81 \ \     \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1(CH ) = CH CO - \ \81 \1isobutyryl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 3\ 2
\81 \ \     \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1CH - (CH ) \ COOH \81 \1kyselina valerov , pentanov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ 3\ \ \ \ \ 2\ 3
\81 \   \ \ \ \     \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ p
1\1CH - (CH ) \ CO - \8p \1valeryl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+p\ \ \23\ \ \ \ \ 2 3\ \ \ \ \ \ \8p
p \   \ \ \ \     \ \ \ \ \ p \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p\1HOOC - COOH \ \ \ \ \ \8p \1kyselina ¨Ÿavelov  (oxalov ), ethandiov  \ \ \ \8~ \,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~\,
\+p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ p\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
p\1- CO - CO - \ \ \ \ \ \8p \1oxalyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8~ \,
\+\1
\8V+++++++++++++++++B+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++C\,
\+\1
\,
\+
\8u-----------------i---------------------------------------------y \,
\+\1
\81\1vzorec \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \1n zev kyseliny/n zev acylu \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\8j-----------------k---------------------------------------------h \,
\+\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ~
1\1HOOC CH \ COOH \ \ \ \81 \1kyselina malonov , propandiov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1- CO CH \ CO - \ \ \ \81 \1malonyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1HOOC (CH ) \ COOH \81 \1kyselina jantarov , butandiov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 2
\81 \ \ \ \ \ \ \     \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1- CO (CH ) \ CO - \81 \1sukcinyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2 2
\81 \ \ \ \ \ \ \     \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1HOOC (CH ) \ COOH \81 \1kyselina glutarov , pentandiov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 3
\81 \ \ \ \ \ \ \     \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1- CO (CH ) \ CO - \81 \1glutaryl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 2
\81 \ \ \ \ \ \ \     \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1CH = CH COOH \ \ \ \ \81 \1kyselina akrylov , propenov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ 2
\81    \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1CH = CH CO - \ \ \ \ \81 \1akryloyl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ 2
\81 \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \1COOH \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ / \\ \1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1kyselina benzoov , benzenkarboxylov  \ \ \ \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\81 \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\8V+++++++++++++++++B+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++C \,
\+\1
\,
\+
 \ \ \ Deriv ty \ karboxylov˜ch \ kyselin \ jsou \ dvoj¡ho \ typu. \ Prvn¡ \,
\+
z nich \ ozna‡ujeme \ jako \ substitu‡n¡ \ a odvozujeme je substituc¡ \,
\+
(n hradou) \ vod¡kov‚ho \ atomu \ v uhl¡kov‚m \ ©etˆzci. Druh˜m typem \,
\+
jsou deriv ty funk‡n¡, kter‚ vznikaj¡ zmˆnou karboxylov‚ skupiny. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ N zvy \ substitu‡n¡ch \ deriv t– \ se \ tvo©¡ \ obdobnˆ jako n zvy \,
\+
uhlovod¡k– s postrann¡mi ©etˆzci. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH \ CH \ CH COOH \ \ \ \ \ \ \ \ CH \ - CH \ COOH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \   \ \   1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \ \ \ \   \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ Cl \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \,
\+
\,
\+
\ 2-chlorbutanov  kyselina \ \ 3-hydroxypropanov  kyselina \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.7. Estery karboxylov˜ch kyselin \,
\+
\ \ \ \ U \ jednoduch˜ch \ ester– \ n zev \ \ vytvo©¡me \ z \ ‡esk‚ho \ n zvu \,
\+
kyseliny, ve \ kter‚m p©¡ponu -ov  \ nahrad¡me p©¡ponou -an, \ kter‚ \,
\+
charakterizuje \ nahrazenou \ hydroxylovou \ \ slo‘ku. \ Obecnˆ \ n zev \,
\+
esteru \ vytvo©¡me z \ n zvu zbytku \ hydroxylov‚ ‡ sti \ po odejmut¡ \,
\+
hydroxylov‚ skupiny a n zvu \ aniontu p©¡slu¨n‚ kyseliny, kter˜ je \,
\+
vytvo©en z mezin rodn¡ho n zvu kyseliny a p©¡pony - t. N zvy obou \,
\+
zbytk– lze oddˆlit poml‡kou. \,
\+
\ \ \ \ Posledn¡ \ variantou n zvu \ esteru je \ slo‘en¡ n zvu nahrazen‚ \,
\+
hydroxylov‚ s p©¡ponou -ester kyseliny. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH \ COO - CH \ CH \ CH \ \ \ \ \ \ \ CH \ (COO - CH \ CH ) \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ 2\ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ 3\ 2
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \ \   \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \     \,
\+
\,
\+
\ \ \ octan propylnat˜, \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ diethyl-malon t \,
\+
\ \ \ propyl-acet t, \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ diethylester kyseliny malonov‚ \,
\+
\ \ \ propylester kyseliny octov‚ \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ V n zvech \ kysel˜ch ester– polykarboxylov˜ch \ kyselin p©id me \,
\+
p©edponu hydrogen- bezprost©ednˆ k n zvu kationtu. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ COO CH \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ 3
\8\ \ \ \ / \\ \1/ \ \ \ \ \   \ \   \,
\+
\8\ \ \ 1 \1o \81 \,
\+\1
\8 \ \ \ \\ / \\ \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\,
\+
\ 1-ethyl-hydrogen-ftal t \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.8. Acylhalogenidy \,
\+
\ \ \ \ Halogenidy \ karboxylov˜ch \ kyselin \ (acylhalogenidy) naz˜v me \,
\+
podle \ radik lov‚ho principu \ z n zvu \ acylu a \ p©¡pony -fluorid, \,
\+
-chlorid, -bromid, -jodid. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH \ CO Br \ \ \ \ \ Cl CO CO Cl \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \   \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ acetylbromid \ \ \ oxalylchlorid \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Pokud \ \ byl \ \ n zev \ \ kyseliny \ \ vytvo©en \ \ pomoc¡ \ zakon‡en¡ \,
\+
-karboxylov  \ kyselina, \ vytvo©¡me \ n zev \ acylhalogenidu z n zvu \,
\+
uhlovod¡ku chud¨¡ho o atom uhl¡ku a zakon‡en¡ -karbonylhalogenid. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ / \\ / \ \   \,
\+
\8\ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \12-methylcyklohexankarbonylchlorin \,
\+
\ \ \ \ \\ / \\ \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CO Cl \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.9. Anhydridy karboxylov˜ch kyselin \,
\+
\ \ \ \ V \ ‡e¨tinˆ \ pou‘¡v me \ nej‡astˆji \ n zvu \ slo‘en‚ho \ ze slova \,
\+
anhydrid \ a genitivu \ p©¡slu¨n‚ kyseliny. \ Spr vn˜ je \ tak‚ n zev \,
\+
vytvo©en¡ z mezin rodn¡ho n zvu kyseliny a p©¡pony -anhydrid. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CO \8-o \,
\+\1
 \ \ CH \ CO - O - CO CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8/ \\ / \ \ \ 1 \,
\+\2\ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8 \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ 1 \,
\+\1
\8 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \\ \ \ \ 1 \ \1anydrid kyseliny \,
\+
\ \ \ \ anhydrid kyseliny octov‚, \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CO \8-. \ \1ftalov‚, \,
\+
\ \ \ \ acetanhydrid \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ftalanhydrid \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.10. Amidy karboxylov˜ch kyselin \,
\+
\ \ \ \ N zvy amid– karboxylov˜ch \ kyselin tvo©¡me nahrazen¡m p©¡pony \,
\+
-yl nebo -oyl v acylov‚m \ zbytku p©¡ponou -amid. U n zv– kyselin, \,
\+
kter‚ byly \ vytvo©eny n zvem -karboxylov  kyselina, \ se mˆn¡ toto \,
\+
zakon‡en¡ v p©¡ponu -karboxamid. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CO NH \ \ \ \ CO \8- \1NH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ CH \ CO - NH \ \ \ H CO - NH CH \ \ \ \ \ \8/ \\ / \ \ \ \ \   \ \ \ 1 \ \ \ \   \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1NH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+\1
\ \ \ \ acetamid \ \ \ \ \ \ methylformamid \ \ benzamid \ \ karbamid, mo‡ovina \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Dikarboxylov‚ kyseliny tvo©¡ cyklick‚ \ imidy. Jejich n zvy se \,
\+
nej‡astˆji \ \ tvo©¡ \ z \ \ trivi ln¡ho \ jm‚na \ \ kyseliny \ nahrazen¡m \,
\+
zakon‡en¡ -ov  kyselina p©¡ponou -imid. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ CO \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CO - CH \ - CH \ - CO \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ / \\ / \ \\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \   \ \ \ \   \ \ 1 \,
\+\1
\8 \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \1NH \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
\8 \ \ \ \\ / \\ \ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ m------- \1NH \8-----. \,
\+\1
 \ \ \ \ \ \ \ \ CO \,
\+
\ \ ftalimid \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ sukcinimid \,
\+
\,
\+
\,
\+
C.11. Nitrily \,
\+
\ \ \ \ N zvy nitril– se tvo©¡ buƒ \ p©id n¡m p©¡pony -nitril ke jm‚nu \,
\+
uhlovod¡ku se stejn˜m po‡tem uhl¡k–, \ jako m  nitril nebo z mˆnou \,
\+
p©¡pony \ -yl \ nebo \ -oyl \ v acylov‚m \ zbytku \ p©¡ponou \ -onitril. \,
\+
U n zvoslov¡ \ podle \ radik lov‚ho \ principu \ se \ k n zvu radik lu \,
\+
p©id  \ zakon‡en¡ -kyanid. \ Jestli‘e n zev \ kyseliny byl \ vytvo©en \,
\+
zakon‡en¡m -karboxylov  kyselina, pak se toto zakon‡en¡ nahrazuje \,
\+
zakon‡en¡m -karbonitril. \,
\+
\,
\+
\ CH -CH -CH - CN \ \ CH -(CH ) - CN \ \ \ \ CH = CH - CN \,
\+\2\ \ \ 3\ \ \ 2\ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2\ 4\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \   \ \   \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \ \      \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ butyronitril \ \ \ \ \ hexannitril \ \ \ \ \ \ akrylonitril \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CN \,
\+
\ \ CH = CH - (CH ) -CN \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \,
\+\2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 3
\8\ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \     \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \,
\+\1
\8 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \,
\+\1
\ \ 5-hexennitril \ \ \ \ \ \ cyklohexankarbonitril \,
\+
\,
\+
\,
\+
D. Organick‚ slou‡eniny s¡ry \,
\+
\,
\+
D.1. Thioly (merkaptany) \,
\+
\ \ \ \ Thioly \ \ jsou \ \ sirnou \ \ obdobou \ \ hydroxyderiv t– \ (alkohol– \,
\+
a fenol–), proto \ maj¡ podobn‚ n zvoslov¡. \ Pokud je skupina \ -SH \,
\+
hlavn¡ \ skupinou, \ vytvo©¡ \ se \ n zev \ spojen¡m \ n zvu uhlovod¡ku \,
\+
s p©¡ponou \ -thiol. \ pokud \ tomu \ tak \ nen¡, \ pou‘ije se p©edpona \,
\+
merkapto-. \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ SH \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ / \\ \1/ \,
\+
\ \ \ \ CH - CH \ - SH \ \ \ \ HS - CH - CH - SH \ \ \ \ \81 \1o \81 \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2
\8 \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \    \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \,
\+\1
\ \ \ \ ethanthiol \ \ \ \ \ \ \ 1,2-ethandithiol \ \ benzenthiol (thiofenol) \,
\+
\,
\+
D.2. Kyseliny sulfonov‚ \,
\+
\ \ \ \ Kyseliny sulfonov‚ a podobnˆ \ dal¨¡ kysl¡kat‚ slou‡eniny s¡ry \,
\+
se \ naz˜vaj¡ podle \ substitu‡n¡ho principu \ zakon‡en¡m -sulfonov  \,
\+
kyselina nebo pomoc¡ p©edpony sulfo-. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ SO H \ \ \ \ \ \ \ \ SO H \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ CH - CH \ - SO H \ \ \ \ \ \ \8/ \\ \1/    \ \ \ \ \8/ \\ / \   \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \,
\+\1
\8 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \\ \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\ \ ethansulfonov  \ \ \ \ benzensulfonov  \ m-sulfokarboxylov  \,
\+
\ \ \ \ \ kyselina \ \ \ \ \ \ \ \ \ kyselina \ \ \ \ \ \ kyselina \,
\+
\,
\+
D.3. Ostatn¡ slou‡eniny s¡ry \,
\+
\ \ \ \ Ostatn¡ slou‡eniny \ s¡ry se naz˜vaj¡ \ buƒ podle substitu‡n¡ho \,
\+
principu \ \ s \ pou‘it¡m \ \ p©¡pony \ alkylthio- \ \ pro \ skupinu \ RS-, \,
\+
alkylsulfinyl- pro skupinu RS(O)- a alkylsulfonyl- pro skupinu \,
\+
RS(O)2, nebo \ podle radik lov‚ho principu \ pomoc¡ p©¡pon -sulfid, \,
\+
-disulfid, -sulfoxid a -sulfon. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ SO \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ / \\ / \ \   \\ / \\ \,
\+\1
\ \ \ \ CH \ - S - CH \ \ \ \ (CH CH ) \ = SO \ \ \ \ \81 \1o \81 \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ 3\ \ 2\ 2
\8 \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \   \     \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \,
\+\1
\,
\+
\ \ dimethylsulfid \ \ \ \ diethylsulfoxid \ \ \ \ difenylsulfon \,
\+
\,
\+
\,
\+
E. Organick‚ slou‡eniny dus¡ku \,
\+
\,
\+
E.1. Nitroderiv ty a nitrosoderiv ty \,
\+
\ \ \ \ N zvy \ \ nitroderiv t– \ a \ \ nitrosoderiv t– \ tvo©¡me \ \ v˜lu‡nˆ \,
\+
p©ipojen¡m \ p©edpony \ nitro- \ nebo \ nitroso- \ k \ n zvu z kladn¡ho \,
\+
uhlovod¡ku. \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ NO \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ NO \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ / \\ \1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \   \,
\+
\ \ \ \ CH - NO \ \ \ \ \ \ \ \81 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2
\8 \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \\ / \1\\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8\\ / \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \,
\+
\ \ \ nitromethan \ \ \ \ o-nitrosofenol \ \ \ nitrobenzen \,
\+
\,
\+
\,
\+
E.2. Aminy a jejich deriv ty \,
\+
\ \ \ \ N zev prim rn¡ aminu odvod¡me \ my¨lenou n hradou atomu vod¡ku \,
\+
v amoniaku \ alkylem. \ Jsou-li \ nahrazeny \ dva \ atomy \ vod¡ku, jde \,
\+
o amin sekund rn¡, jsou-li nahrazeny t©i atomy vod¡ku, jde o amin \,
\+
terci rn¡. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ R - NH \ \ \ \ \ \ \ \ R - NH - R' \ \ \ \ \ \ R - N - R' \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ prim rn¡ amin \ \ sekund rn¡ amin \ \ \ \ \ \ R" \ \ terci rn¡ amin \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Nejroz¨¡©enˆj¨¡ \ \ je \ n zvoslov¡ \ \ na \ z kladˆ \ \ radik lov‚ho \,
\+
principu p©ipojen¡m p©¡pony -amin \ ke jm‚n–m radik l–, kter‚ jsou \,
\+
v z ny \ k atomu \ dus¡ku. \ U sekund rn¡ch \ a terci rn¡ch \ amin– se \,
\+
stejn˜mi \ substituenty (radik ly) \ pou‘¡v me vhodn˜ch \ n sob¡c¡ch \,
\+
p©edpon \ (dialkyl-, \ trialkyl-). \ U slou‡enin \ komplikovanˆj¨¡ch, \,
\+
zejm‚na \ u slou‡enin cyklick˜ch, \ je mo‘n‚ \ p©idat p©¡ponu \ -amin \,
\+
k n zvu z kladn¡ slou‡eniny. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ NH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ NH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH - NH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ CH - NH \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \   \ \ \ \ \ \8/ \\ \1/ \   \ \ \   \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ 1 \ \ @ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \1o \81 \,
\+\1
\8 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\ / \,
\+\1
\ \ methylamin \ \ 1-cyklohexenamin \ \ \ fenylamin, \ \ benzylamin \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ anilin \,
\+
\,
\+
\ \ CH \ - NH - CH \ CH \ \ \ (CH ) \ N \,
\+\2\ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ 3\ \ \ \ \ \ 3\ 3
\1\ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \   \ \ \ \ \     \,
\+
\ \ methylethylamin \ \ \ \ \ trimethylamin \,
\+
\,
\+
Pokud nen¡ \ aminoskupina ve slou‡eninˆ \ skupinou hlavn¡, ozna‡¡me \,
\+
v n zvu jej¡ p©¡tomnost p©edponou amino-. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ NH - CH - CH - OH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2\ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ aminoethanol \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Pokud \ \ je \ atom \ \ dus¡ku \ sou‡ st¡ \ \ kruhu, \ odvod¡me \ n zev \,
\+
slou‡eniny \ \ podle \ \ pravidel \ \ platn˜ch \ \ p©i \ odvozov n¡ \ n zv– \,
\+
heterocyklick˜ch slou‡enin. \,
\+
\,
\+
F. Dal¨¡ n zvoslov¡ \,
\+
N zvoslov¡ \ p©¡rodn¡ch l tek, \ steroid–, aminokyselin, \ vitamin–, \,
\+
karotenoid–, terpenick˜ch uhlovod¡k–, sacharid–, lipid–, protein– \,
\+
je publikov no v Chemick˜ch listech a v literatu©e [3]. \,
\+
\,
\+
\,
\+
\4\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ P©¡loha 2.: Aminokyseliny \,
\+\1
\,
\+
\ \ \ \ Aminokyseliny \ jsou \ stavebn¡mi \ kameny \ b¡lkovin (protein–). \,
\+
V proteinech \ ‘iv˜ch \ organism– \ \ se \ vyskytuje \ 20 \ levoto‡iv˜ch \,
\+
aminokyselin. \ N sleduj¡c¡ \ tabulka \ \ obsahuje \ jejich \ chemickou \,
\+
strukturu \ a pou‘¡vanou \ zkratku. \ V¨echny \ aminokyseliny \ (kromˆ \,
\+
prolinu) maj¡ z kladn¡ strukturu \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ NH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ \ 1   \,
\+\1
\ \ \ \ R - CH - COOH \,
\+
\,
\+
\8u------------------------------------i--------------------------y \,
\+\1
\81 \1R \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1n zev \ \ \ \ \ \ \ symbol \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\8j------------------------------------k--------------------------h \,
\+\1
\81 \1H - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1glycin \ \ \ \ \ \ \ \ \ gly \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1CH \ - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1alanin \ \ \ \ \ \ \ \ \ ala \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 3
\81 \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1(CH ) = CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1valin \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ val \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ 3\ 2
\81 \ \ \     \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1(CH ) = CH - CH \ - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1leucin \ \ \ \ \ \ \ \ \ leu \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ 3\ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \ \ \     \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1CH \ - CH - CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1isoleucin \ \ \ \ \ \ ile \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 3 \ \ \ \ 2 
\81 \ \   \ \ \ \   \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1HO - CH \ - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1serin \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ser \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1CH \ - CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1threonin \ \ \ \ \ \ \ thr \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 3
\81 \ \   \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \1OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1HS - CH \ - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1cystein \ \ \ \ \ \ \ \ cys \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1CH - S - CH - CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1methionin \ \ \ \ \ \ met \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 3\ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2
\81 \ \   \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1HOOC - CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1kys.asparagov  \ asp \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1NH - CO - CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1asparagin \ \ \ \ \ \ asn \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \    \ \ \ \ \ \ \    \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1HOOC - CH - CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1kys.glutamov  \ \ glu \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1NH \ - CO - CH - CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1glutamin \ \ \ \ \ \ \ gln \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2
\81 \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1NH \ - C - NH - CH - CH - CH - \ \ \ \ \ \81 \ \1arginin \ \ \ \ \ \ \ \ arg \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2\ \ \ \ 2
\81 \ \   \ \ @ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \1NH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1NH \ - CH - CH - CH - CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1lysin \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ lys \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2\ \ \ \ 2 \ \ \ 2
\81 \ \   \ \ \ \   \ \ \   \ \ \   \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\8V++++++++++++++++++++++++++++++++++++B++++++++++++++++++++++++++C \,
\+\1
\,
\+
\8u------------------------------------i--------------------------y \,
\+\1
\81 \1R \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1n zev \ \ \ \ \ \ \ symbol \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\8j------------------------------------k--------------------------h \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \1CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 / \\ / \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\811 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \1fenylalanin \ \ \ \ phe \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\81 \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \1CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \ \ / \\ / \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ 1 \1o \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \1tyrosin \ \ \ \ \ \ \ \ tyr \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\81 / \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81\1OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ / \\ --- \1- CH - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \1tryptofan \ \ \ \ \ \ try \ \ \ \ \8@ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \ 1 \1o \8@ \ \ @ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \\ / \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \1NH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \1N \8--- \1- CH \ - \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\81 \ @ \ \ @ \ \    \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \1histidin \ \ \ \ \ \ \ his \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\81 \ \ \\ / \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \1NH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ --- \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \1prolin \ \ \ \ \ \ \ \ \ pro \ \ \ \ \8@ \,
\+\1
\81 \ \ \\ / \\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\81 \ \ \ \1NH \ COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \81 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \,
\+\1
\8V++++++++++++++++++++++++++++++++++++B++++++++++++++++++++++++++C \,
\+\1
\,
\+
 \ \ \ Aminokyseliny \ \ se \ \ vz jemnˆ \ \ k sobˆ \ \ v ‘¡ \ \ karboxylov˜mi \,
\+
a aminov˜mi skupinami, jak zn zor¤uje n sleduj¡c¡ sch‚ma: \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ - C - OH \ + \ H - N - \ \ \8--L \ \ \1- C - N - \ \ + H O \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ @ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \   \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ H \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ O \ \ H \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Aminokyseliny se \ mohou odbour vat v \ organismu n sleduj¡c¡mi \,
\+
zp–soby. \,
\+
\,
\+
a. oxidativn¡ desaminace \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ H O \8-o \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ 1 \,
\+\1
 R - CH - C - OH \8-i----L \1R - C - C - OH \ \8-k----L \ \1R = C - C - OH \,
\+
\8\ \ \ \ \ 1 \ \ \ @ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \ \ @ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ @ \ \ @ \,
\+\1
 \ \ \ \ NH \ \ O \ \ \ \ \ \ \8m-L \1H \ \ \ \ \ NH \ O \ \ \ \ \ \ \ \8m-L \1NH \ \ \ \ \ O \ \ O \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\,
\+
b. transaminace \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
H N - CH \ \ \ \ \ + C = O \ \ \8-------L \ \1C=O \ \ \ \ + \ CH - NH \,
\+\2\ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\   \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ J------- \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \   \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ (CH ) \ \ \ \ R \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ (CH ) \ \ \ \ \ R \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ n\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ n
\8\ \ \ \ \ \ 1 \     \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \     \,
\+\1
\8\ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\,
\+
dikarboxy- \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ dikarboxy- \ \ \ aminokyselina \,
\+
aminokyselina \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ketokyselina \,
\+
\,
\+
nap©. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
H N - CH \ \ \ \ \ + \ CO \ \ \ \ \ \8------L \ \1CO \ \ \ \ \ + \ \ CH - NH \,
\+\2\ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\   \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ J------ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \   \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ (CH ) \ \ \ \ \ CH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ (CH ) \ \ \ \ \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 2\ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 2\ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ 1 \     \ \ \ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \     \ \ \ \ \ 1   \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\,
\+
kys.glutamov  \ \ kys.oxaloctov  \ \ kys. \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ kys.asparagov  \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ketoglutarov  \,
\+
\,
\+
c. transdeaminace \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
2 \ H N - CH \ \ \ \ + O \ \ \8------\1> 2 \ C = O \ \ \ \ \ + \ \ NH \,
\+\2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \   \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ (CH ) \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ (CH ) \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ 1     \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1     \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ COOH \,
\+
\,
\+
\ \ \ kys.glutamov  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ kys. \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ amoniak \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ketoglutarov  \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ B¡lkoviny \ (proteiny) jsou \ makromolekul rn¡ l tky \ vytvo©en‚ \,
\+
z aminokyselin \ v zan˜ch peptidick˜mi \ vazbami. Peptidick  \ vazba \,
\+
vznik  kondenzac¡ dvou molekul aminokyselin: \,
\+
\,
\+
NH \8- \1CH \8- \1COOH + NH \8- \1CH \8- \1COOH \8J-L \1NH \8- \1CH \8- \1CO \8- \1NH \8- \1CH \8- \1COOH \,
\+\2\ \ 2 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \   \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ \ \ R \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ R' \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ R \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ R' \,
\+
\,
\+
Peptidick  vazba je vazba \8- \1CO \8- \1NH \8- \1. Vznikem peptidick‚ vazby \,
\+
se uvol¤uje molekula vody (proto se hovo©¡ o kondenzaci). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ V b¡lkovin ch jsou aminokyseliny \ v z ny peptidick˜mi vazbami \,
\+
do peptidick˜ch ©etˆzc–, kter‚ \ mohou b˜t otev©en‚ nebo cyklick‚. \,
\+
Po©ad¡ aminokyselin \ v b¡lkovinˆ ur‡uje \ jej¡ prim rn¡ strukturu. \,
\+
Sekund rn¡ \ struktura \ je \ \ d na \ zp–sobem \ sto‡en¡ \ peptidick‚ho \,
\+
©etˆzce \ do ¨roubovice. \ Prostorov  uspo© d n¡ \ ¨roubovice ur‡uje \,
\+
terci rn¡ strukturu. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Podle \ tvaru \ \ molekuly \ se \ b¡lkoviny \ \ dˆl¡ \ na \ globul rn¡ \,
\+
(globuliny, \ hemoglobin, \ \ ribonukleasa), \ fibril rn¡ \ (vl knit‚: \,
\+
fibrinogen, kolagen). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ D le \ se b¡lkoviny \ rozdˆluj¡ na \ jednoduch‚ a \ konjugovan‚ a \,
\+
d le podle \ rozpustnosti, v˜skytu a \ funkce. Jednoduch‚ b¡lkoviny \,
\+
(proteiny) \ se vlivem \ enzym– ¨tˆp¡ \ na jednotliv‚ aminokyseliny. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Albuminy jsou jednoduch‚ \ b¡lkoviny, kter‚ neobsahuj¡ glycin. \,
\+
Jde \ \ o serumalbuminy, \ \ ovalbuminy \ \ (ve \ \ vejc¡ch \ \ ‘ivo‡ich–), \,
\+
laktalbuminy (v ml‚ce \ ‘ivo‡ich–) a rostlinn‚ albuminy (leukosin, \,
\+
legumelin, ricin). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Globuliny jsou jednoduch‚ b¡lkoviny nerozpustn‚ ve vodˆ, jsou \,
\+
rozpustn‚ \ v z©eƒen˜ch \ roztoc¡ch \ sol¡ \ a koaguluj¡ \ varem. \ Jde \,
\+
o serumglobuliny, \ tk ¤ov‚ globuliny \ (myosin), laktoglobuliny (v \,
\+
\,
\+
ml‚ce), \ \ ovoglobuliny \ (ve \ \ vejc¡ch), \ fibrinogen \ \ a rostlinn‚ \,
\+
globuliny (edestin, legumin). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Prolaminy jsou jednoduch‚ \ b¡lkoviny, kter‚ neobsahuj¡ lysin. \,
\+
Jsou \ nerozpustn‚ \ ve \ vodˆ, \ rozpustn‚ \ v 70 procentn¡m ethanolu \,
\+
a dioxanu. \ Vyskytuj¡ \ se \ v semenech \ rostlin \ (glyadin, sekalin \,
\+
a zein). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Gluteliny \ jsou jednoduch‚ \ b¡lkoviny rozpustn‚ \ ve z©edˆn˜ch \,
\+
kyselin ch \ a \ z sad ch. \ Obsahuj¡ \ velk˜ \ pod¡l \ kys. glutamov‚. \,
\+
Vyskytuj¡ se v obiln¡ch zrnech (glutenin, oryzenin). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Albuminoidy, \ \ skleroproteiny \ \ jsou \ \ jednoduch‚ \ \ b¡lkoviny \,
\+
rozpustn‚ pouze v koncentrovan˜ch roztoc¡ch kyselin a z sad. Maj¡ \,
\+
typick‚ vl knit‚ \ molekuly spojovan‚ vod¡kov˜mi \ a disulfidick˜mi \,
\+
m–stky. Vyskytuj¡ se v kostn¡ \ tk ni a ve vazivu ‘ivo‡ich–. Pat©¡ \,
\+
sem \ b¡lkoviny r–zn˜ch \ biologick˜ch funkc¡ \ (kolageny, elastiny, \,
\+
keratiny, b¡lkoviny hedv b¡ (fibroin, sericin)). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Histony \ jsou jednoduch‚ \ b¡lkoviny rozpustn‚ \ ve vodˆ, kter‚ \,
\+
nekoaguluj¡ teplem. Kyselou hydrol˜zou \ se rozkl daj¡ p©ev ‘nˆ na \,
\+
histidin \ a \ \ arginin. \ Pat©¡ \ sem \ \ globin, \ b¡lkovinn  \ sou‡ st \,
\+
hemoglobinu. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Protaminy \ tvo©¡ \ p©echod \ mezi \ b¡lkovinami \ a \ polypeptidy. \,
\+
Vyskytuj¡ se \ p©ev ‘nˆ v hlavi‡k ch spermi¡ \ ryb (salmin (losos), \,
\+
klupein (sleƒ)). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Konjugovan‚ \ \ b¡lkoviny \ \ (proteidy) \ \ jsou \ \ l tky \ \ slo‘en‚ \,
\+
z jednoduch‚ b¡lkoviny a neb¡lkovinn‚ slo‘ky. Spojen¡ obou slo‘ek \,
\+
dosud nen¡ uspokojivˆ objasnˆno. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Glykoproteidy \ jsou l tky \ slo‘en‚ z jednoduch˜ch \ b¡lkovin a \,
\+
z cukern‚ \ slo‘ky. Rozpou¨tˆj¡ \ se ve \ vodˆ na \ viskozn¡ tekutiny \,
\+
a teplem nekoaguluj¡. \ Vyskytuj¡ se ve \ sliznic¡ch, sekretech, ve \,
\+
¨lach ch a vazivu. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Fosfoproteidy \ jsou l tky \ slo‘en‚ z \ jednoduch˜ch b¡lkovin a \,
\+
zbytk– kyseliny fosfore‡n‚. Jsou rozpustn‚ ve z©edˆn˜ch roztoc¡ch \,
\+
z sad. Obsahuj¡ \ v¨echny esenci ln¡ aminokyseliny \ a a‘ 20% \ kys. \,
\+
glutamov‚. Vyskytuj¡ \ se v ml‚ce \ (kasein) a ve \ vaje‡n‚m ‘loutku \,
\+
(vitelin). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Lipoproteidy \ \ jsou \ nest l‚ \ \ l tky \ slo‘en‚ \ z jednoduch˜ch \,
\+
b¡lkovin \ a lipid– \ (tuk–). \ Jejich \ \ struktura \ je \ m lo \ zn m . \,
\+
Vyskytuj¡ \ se \ v plicn¡ \ tk ni, \ bunˆ‡n˜ch \ j drech a membr n ch, \,
\+
v ml‚ce, krvi, ‘loutku, ve virech, v chromoplastech rostlin. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Nukleoproteidy \ jsou \ l tky \ slo‘en‚ \ z jednoduch˜ch b¡lkovin \,
\+
b zick‚ho charakteru (prolaminy, histony) \ a z nukleov˜ch kyselin \,
\+
v zan˜ch mezi \ sebou iontov˜mi vazbami. \ Vyskytuj¡ se v \ bunˆ‡n‚m \,
\+
j dru a \ jsou podstatnou sou‡ st¡ vir–. \ Maj¡ v˜znamnou £lohu p©i \,
\+
dˆlen¡ bunˆk. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Chromoproteidy \ \ jsou \ biologicky \ \ v˜znamn‚ \ l tky \ \ slo‘en‚ \,
\+
z jednoduch˜ch \ b¡lkovin a barevn‚ \ prostetick‚ slo‘ky obsahuj¡c¡ \,
\+
‡asto \ komplexnˆ v zan‚ \ atomy tˆ‘k˜ch \ kov–. Podle \ struktury se \,
\+
dˆl¡ \ na \ porfyrinov‚ \ \ (hemoglobiny, \ cytochromy, \ hemocyaniny), \,
\+
neporfyrinov‚ (flavoproteidy, feritin atd.). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ P©¡kladem \ biologicky aktivn¡ho \ polypeptidu je \ scotophobin, \,
\+
kter˜ nˆkte©¡ vˆdci pova‘uj¡ za pamˆŸovou molekulu. \,
\+
\,
\+
ser\8-\1asp\8-\1asn\8-\1asn\8-\1gln\8-\1gln\8-\1gly\8-\1lys\8-\1ser\8-\1ala\8-\1gln\8-\1gln\8-\1gly\8-\1gly\8-\1tyr\8-\1NH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\,
\+
\4\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ P©¡loha 3.: Glycidy \,
\+\1
\,
\+
\ \ \ \ Glycidy (sacharidy, cukry) \ jsou chemicky polyhydroxyaldehydy \,
\+
nebo \ \ polyhydroxyketony \ a deriv ty \ \ vznikl‚ \ jejich \ vz jemnou \,
\+
kondenzac¡. Pro zn zornˆn¡ vzorc– glycid– se pou‘¡vaj¡ Haworthovy \,
\+
cyklick‚ vzorce. Monosacharidy \ obsahuj¡ jednu cukernou jednotku. \,
\+
Oligosacharidy \ \ obsahuj¡ \ \ 2 a‘ \ \ \ 10 \ \ molekul \ \ monosacharid–. \,
\+
Polysacharidy \ \ jsou \ slo‘eny \ \ z mnoha \ molekul \ \ monosacharid–, \,
\+
navz jem spojen˜ch glykosidick˜mi vazbami. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Z hlediska fyziologick‚ funkce \ se polysacharidy rozdˆluj¡ na \,
\+
rezervn¡, stavebn¡ a polysacharidy s r–znou funkc¡. Mezi rezervn¡ \,
\+
polysacharidy pat©¡ zejm‚na ¨krob, slo‘en˜ z 20 procent z amylosy \,
\+
a z 80 \ \ procent \ \ z amylopektinu. \ \ V ‘ivo‡i¨n‚m \ \ organismu \ je \,
\+
d–le‘it˜m zdrojem \ energie glykogen. Mezi \ stavebn¡ polysacharidy \,
\+
pat©¡ \ celulosa, kter  \ tvo©¡ podstatnou \ sou‡ st bunˆ‡n˜ch \ stˆn \,
\+
a podp–rn˜ch tk n¡ rostlin. \,
\+
\,
\+
\ \ CH OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \,
\+\2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \,
\+\1
\8\ \ 1 \ / \ \1O \ \8\\ \ \1OH \ \ \ \ \ \81 \ / \ \1O \ \8\\ \ \1OH \ \ \ \ \ \ \ \ \8/1--- \1O \,
\+
\8\ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \ \ \ \ \ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \ \ \ \ \ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \,
\+\1
\8 \ 1\\ \ \ \ \ \ \ \ \ /1 \ \ \ \ \ \ 1\\ \ \ \ \ \ \1OH \8/1 \ \ \ \ \ \ 1\\ \ \1OH \ \ \ \ \8/1 \,
\+\1
\8 \ \ \ \ \\1---1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1---1/ \ \1CH OH \ \ OH \8\\1---1/ \ \1OH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ \ \ \ OH \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \,
\+
\,
\+
\ beta-D-ribofuranosa \ \ \ \ fruktosa \ \ \ \ \ \ alfa-D-glukopyranosa \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ CH OH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ 1   \,
\+\1
\8\ \ \ \ \ \ /1--- \1O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8/ \ \1O \ \8\\ \ \ \ \ \ \ \ \1sacharosa, kondenz t \,
\+
\8\ \ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \ \ \ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \ \ \ \ \1glukosy a fruktosy \,
\+
\8\ \ \ 1\\ \ \1OH \ \ \ \ \8/1 \ \ \ \ 1\\ \ \ \ \ \ \1OH \8/1 \,
\+\1
 \ \ OH \8\\1---1/ \ m- \1O \8-. \ \\1---1/ \ 1 \,
\+\1
\8 \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \1CH OH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ CH OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \,
\+\1
\ \ \ OH \8/1--- \1O \ \8u- \1O \8-o \ /1---1\\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1OH \8/1--- \1O \ OH \,
\+
\8\ \ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \ \ \ \ 1/ \ \1OH \ \ \ \ \8\\1 \ \ \ \ \ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \,
\+\1
\8 \ \ 1\\ \ \1OH \ \ \ \ \8/1 \ \ \ \ 1\\ \ \ \ \ \ \ \ \ /1 \ \ \ \ \ \ 1\\ \ \1OH \ \ \ \ \8/1 \,
\+\1
\8 \ \ \ \ \ \\1---1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1--- \1O \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \8\\1---1/ \,
\+\1
\8\ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ NH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ \ laktosa, kondenz t \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ D-galaktosamin \,
\+
\ \ \ \ \ D-galaktosy a D-glukosy \,
\+
\,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ H \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ H \ \ OH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \,
\+\1
\8 - \1O \8o \ /1---1\\ \ \1H \ \ \ \ H \ \8/1-- \1O \ \ \8u- \1O \8-o \ /1---1\\ \,
\+\1
\8\ \ \ \ \ 1/ \ \1OH \ H \ \8\\1 \ \ \ \ 1/ \ \1H \ \ \ \ \ \8\\1 \ \ \ \ 1/ \ \1OH \ H \ \8\\1 \,
\+\1
\8 \ \ \ \ \ \\ \ \1H \ \ \ \ \ \8/m- \1O \8-.\\ \ \1OH \ H \ \8/1 \ \ \ \ 1\\ \ \1H \ \ \ \ \ \8/m- \1O \8--\1.. \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \\1--- \1O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8\\1---1/ \ \1H \ \ \ \ H \ \8\\1--- \1O \,
\+
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ H \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ©etˆzec celulosy \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH OH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \,
\+\1
\8\ \ \ \ \ \ \ \ /1--- \1O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8/1--- \1O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \8/1--- \1O \,
\+
\8\ \ \ \ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \ \ \ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \ \ \ \ 1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1 \,
\+\1
\8- \1O \8-.\\ \ \1OH \ \ \ \ \8/m- \1O \8-.\\ \ \1OH \ \ \ \ \8/m- \1O \8-.\\ \ \1OH \ \ \ \ \8/m- \1O \8- \,
\+\1
\8 \ \ \ \ \ \ \ \\1---1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1---1/ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \\1---1/ \,
\+\1
\8\ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ 1 \,
\+\1
 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ OH \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ ©etˆzec glykogenu \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Glykogen \ \ v bu¤k ch \ \ ‘ivo‡i¨n˜ch \ \ organism– \ \ je \ v˜choz¡m \,
\+
produktem metabolismu glycid– - glykol˜zy. \,
\+
\,
\+
\,
\+
\4\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ P©¡loha 4.: Lipidy\,
\+\1
\,
\+
\ \ \ \ Mastn‚ kyseliny jsou acyklick‚ \ karboxylov‚ kyseliny s jednou \,
\+
karboxylovou skupinou, nenasycen‚ (bez \ dvojn˜ch vazeb v ©etˆzci) \,
\+
nebo nasycen‚ (s dvojn˜mi vazbami v ©etˆzci). Naz˜vaj¡ se mastn‚, \,
\+
proto‘e jejich alkoholov‚ estery jsou lipidy (tuky). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Lipidy \ jsou \ estery \ mastn˜ch \ kyselin \ s alkoholy, p©¡padnˆ \,
\+
s dal¨¡mi slou‡eninami. Nejv˜znamnˆj¨¡ mastn‚ kyseliny pro tvorbu \,
\+
lipid– \ jsou \ kyseliny \ s \ 18 \ atomy \ uhl¡ku \ (stearov , olejov , \,
\+
linolov , linolenov  atd.). \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH - (CH ) \  COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ kyselina stearov  \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ 2\ 16
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \      \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH - (CH ) \  COOH \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ kyselina palmitov  \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ 2\ 14
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \      \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH - (CH ) - CH = CH - (CH ) - COOH \ \ \ \ kyselina olejov  \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 3\ \ \ \ \ 2\ 7\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ 7
\1\ \ \ \ \ \   \ \ \ \     \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \     \,
\+
\ \ \ \ Alkoholickou slo‘ku lipid– \ tvo©¡ glycerol. Vysokomolekul rn¡ \,
\+
alkoholy \ s \ nerozvˆtven˜m \ ©etˆzcem \ \ pak \ inositol \ a \ steroly. \,
\+
Jednoduch‚ \ lipidy \ \ jsou \ estery \ mastn˜ch \ \ kyselin \ s \ r–zn˜mi \,
\+
alkoholy. Tuky jsou triglyceridy \ mastn˜ch kyselin, p©ev ‘nˆ tuh‚ \,
\+
p©i norm ln¡ \ teplotˆ. Triglyceridy obsahuj¡c¡ \ kyselinu olejovou \,
\+
jsou p©i norm ln¡ teplotˆ tekut‚, jde o oleje. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH - O - CO - R \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ 1   \,
\+\1
\ \ \ \ CH - O - CO - R' \ \ \ \ triglycerid, R, R', R" jsou ©etˆzce \,
\+
\8\ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \1mastn˜ch kyselin \,
\+
\ \ \ \ CH - O - CO - R" \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 2
\1\ \ \ \ \ \   \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ Estery \ vy¨¨¡ch \ mastn˜ch \ kyselin \ a \ vy¨¨¡ch jednofunk‡n¡ch \,
\+
alkohol– a estery mastn˜ch kyselin se steroly jsou vosky. Slo‘it‚ \,
\+
lipidy \ jsou slou‡eniny \ mastn˜ch kyselin \ s alkoholy \ (pat©¡ sem \,
\+
fosfolipidy, \ jako jsou \ lecitiny, kefaliny, \ plasmalogeny atd.). \,
\+
Vyskytuj¡ \ se \ ve \ v¨ech \ rostlinn˜ch \ a \ ‘ivo‡i¨n˜ch bu¤k ch, ve \,
\+
vˆt¨¡m mno‘stv¡ v mozku, v j trech, plic¡ch a srde‡n¡m svalu. \,
\+
\,
\+
\ \ \ \ CH - O - CO - R' \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 2
\8\ \ \ \ 1   \,
\+\1
\ \ \ \ CH - O - CO - R" \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ lecitin \,
\+
\8\ \ \ \ 1 \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ -
\8 \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \1O  \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ 1 \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 1   \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ +
\1\ \ \ \ CH - O - P - O - CH - CH \ - N  - CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 2\ \ \ \ 2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\8\ \ \ \ \ \   \ \ \ \ \ @ \ \ \ \ \ \ \ \   \ \ \   \ \ 1 \ \ \ \ \   \,
\+\1
\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ O \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ CH \,
\+\2\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ 3
\1\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \   \,
\+

\=